ביקורת/הטברנה - שוק הפשפשים

הטברנה של אלירון/רבי פנחס 13 פינת רבי יוחנן, תל אביב.

מוסך האופנועים, שהפך לבית בירה, האנרגיות של שלישי בלילה, המזאטים, והסוד של הבירה המופלאה.

לפני כ 50 שנה נמאס ליוסי אנג'ל הבעלים של מוסך אופנועים בשוק הפשפשים לנסוע בכל ערב לדרום תל אביב כדי ללגום בירה מחבית. באחד הימים הוא החליט להפוך את המוסך שלו לטברנה, שכללה ברז אחד של בירה מחבית וכמה שולחנות קטנים, לפעמים שנחה עליו הרוח הוא היה מפנק באיזה הרניג, בוטנים וערבס. אנג'ל לא טרח אפילו להוסיף שם או שלט, מי שבאמת רצה הגיע.

לפני כ12 שנים העביר אנג'ל שיצא לגמלאות את העסק למאיר גרוסקופף, שמיקסם את הטברנה תוך שינויים קטנים בתפריט האוכל, והוספה של שם בנו אלירון.

גרוסקופף בדרך לעוד בירה

תנו לגבר גולדסטאר:
בדרך לכוס קפואה עוברת הבירה של גרוסקופף ב24 מטרים של צנרת בדיל ישנה שנמצאת בתוך מים קופאים, גם החביות נמצאות במקרר לפחות יממה, ובהתאם לכך קיבלתי כוס בירה קרה עם ראש של קצף יציב, גוף מלא, וטעמים נקיים שהובילו לאוקיינוס של זיכרונות מהימים שגולדסטאר הייתה הבירה לאגר הראשונה שיוצרה בישראל, והמקום בו נמכרה בירה מחבית היה פאב "המוזג" בתחנה המרכזית, בהמשך קוטלג קהל היעד בסיסמה שלא הייתה עוברת היום בשקט: "תנו לגבר גולדסטאר".

קפוא קפוא

מזאטים (עד 34 ש"ח)

אחרי בירה אחת שקצת סיחררה, הגיע הזמן לשים משהו בפה, הפתיחה הייתה מסעירה, שתי קוביות מפוארות של פטה המאירי, גבינת צאן מלוחה, במרקם של שלג שרק הגיע לקרקע, ובטעמים שלא בא לקלקל במשהו אחר.

אבל בכל זאת נגענו בפלטת ירקות צבעונית בשמן זית מלח ולימון, צלחת פלמידה מעושנת וטרייה הזכירה לי את ימי בית הספר היסודי כאשר הייתי הילד היחיד שמגיע לכיתה עם כריך מרוח בחמאה פלמידה ובצל ירוק.
ברקע איזה זמר יווני, נראה לי שבכה על אהבה נכזבת, ורוח מהים הוסיפה עוד קצת תאבון לצזיקי ביתי וחמצמץ, כרובית מטוגנת ועלי גפן.

הבירה השלישית (נשבע לכם לא נוהג), הייתה קטנה ומפונקת. קינחנו בצ'יסר ערק אקזוטי ענברי, שמתובל במקום, ואבטיח קר.

לשיפור: מקום בפנים

לשימור: סוד הקצף המקציף

לידיעה: בשלישי בלילה חפלה יוונית סוחפת עם הזמר אבי טובי, מומלץ להזמין מקום שבועיים מראש.

לסיכום: חגיגה לחובבי הטברנות, לי זה עשה חשק לקנות כרטיס למיקונוס רודוס או כרתים.