ביקורת מסעדות/סילו מסעדה איטלקית חדשה בחולון
סילו מדאיטליאנו/מתחם לה פארק חולון
עלי בוריק ואספרגוס, רביולי דלעת וערמונים, קובנייה סקסית ומגרה.
רובי בעבודה |
האמת שבדרך כלל אני נותן למקומות חדשים כמה שבועות להתארגן לפני שאני מגיע, אבל הפעם לא יכולתי להתאפק, אולי בגלל הריקושטים מסביב שיצרו ציפייה, אפשרות אחרת, העובדה שהמקום החדש בלה פארק סקרן, ומה שבטוח שלא היה לי את אורך רוח הדרוש להמתנה.
שהגענו למסעדה לקח לי כמה דקות להתאושש, ולעקל את המקום המושקע, אהבתי את המרפסת הגבוהה והבר שפונה לאגם, את השולחנות בחוץ שבנויים מתופי עץ של חברת חשמל, הצבעוניות והריהוט הנוח שבפנים.
תפריט הקוקטלים (38-44 ש"ח)
לפתיחה בחרנו בקוקטייל קיצי וקמפרי עם מוחיטו.
הקיצי על בסיס וודקה לימון, אשכולית אדומה, פסיפלורה ותפוז הניח את דעתה של בת זוגתי (רק שמשהו יסביר לה שקוקטייל זה לא מים, ולא צריך לגמור את הכל בלגימה).
קוקטליים מעוצבים |
מתוך התפריט המזמין חיפשנו את השונה והמיוחד.
הצילחות היה מקסים, ונתן תחושה שהמנה נצבעה במכחול, שילוב מפתיע של פילה דג נא שומני עסיסי מבושל בלימון מגולגל עם בזילקום בורגל וצ'ילי, על מצע של מחית מנגו מתקתקה. מנה סולידית סקסית ומגרה.
צילחות מקסים |
גליל בצק בוריק דק דק קרנצי קרנצי, שתערובת הגבינות המותכות בתוכו מבלבלות את בלוטות הטעם, הפולנטה הרכה ואספרגוס עזרו לנו למצוא את הדרך..
בלוטות הטעם מתבלבלות |
יצירתיות היא שם המשחק, והפעם קיבלנו את הקיש הצרפתי המפורסם בטקסטורה איטלקית. שילוב מבורך של גבינות מוקרמות וכרישה על בצק פיצה נפוח קריספי ועשיר בטעמים.
צרפתי בטקסטורה איטלקית |
מנת הרביולי, שנעשה במקום יצרה אינטגרציה מופלאה, בין רוטב החמאה הקטיפתי לבין גבינת המסקרפונה המוזלפת, והמילוי של גבינת העזים הצרפתית סנט מור. הצטרפו לחגיגה קוביות דלעת וערמונים.
חגיגה מתוקה |
פוטנציאל לתואר המנה היפה של השנה פילה דג מצופה פיסטוק, מטבוחה אדומה ששזורים בה זיתי קלמטה שחורים, ולשונית של פירה פסטו ירקרק. כל היופי הזה היה לוקה קצת ביחסים בין המרכיבים.
המנה היפה |
בהתאם להמלצת המלצרית לקחנו קנולי בוטנים, שלדבריה הוא הקינוח המוביל של המסעדה. מדובר בשתי צינורות בצק פסטה מטוגן ממולאים במלבי, רוטב פרות יער חמצמץ וגלידת פיסטוק. הטעמים עשו חיבור טוב בין המטבח האיטלקי למזרח תיכוני.
אני אף פעם לא עוזב מסעדה איטלקית מבלי לטעום את הטירמיסו, אפשר לומר שיש לי כבר דוקטורט על עוגת הגבינה האיטלקית, שנראית כמו מזרון במיטת תינוק. הפעם המרקם של הטרמיסו היה רך בטעמים עדינים של גבינת מסקרפונה, ליקר ושוקולד, חסר היה רק טעם מודגש יותר של אספרסו.
מזרח תיכון חדש |
לשיפור: הבנה באלכוהול.
לידיעה: אלטרנטיבה טובה גם לתושבי העיר הגדולה, חניה בלי הפסקה, ואווירה שמחה.
לסיכום: בגובה העיניים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה