קיושי סושי בר כשר / Kiyosi sushi Bar/ מתחם הקניות גבעת ברנר

סופר פוד

השילוב של אוכל אסייתי בטאץ אישי, מיקסולוג שמכין קוקטיילים שמחים ושימוש בחומרי גלם איכותיים עושה את הביקור בסושיה החדשה בכניסה לקיבוץ גבעת ברנר לנעימה במיוחד.סוג של מבחן אומץ קולינרי: בסיס אצה ממולא בביצי סלמון ומכוסה בחלמון שלו לא מבושל

האמת שלרגל קרושה, גפילטע מתוק ומרק מכובס יצא לי להתחבר מהר יותר מסושי, המגע של דג נא אורז לח ורוטבים מלוחים הרגיש לי כמו להתקלח מבלי להתנגב.

עם הזמן התחלתי לאסוף גם חוויות קולינריות אסייתיות,הביקור בסושיה החדשה בגבעת ברנר היה משמח במיוחד גם נוכח העובדה שהציבו שם מיקסולוג לניהול הבר.

שלא כהרגלי ויתרתי הפעם על לגימת בירה או משקה נקי, והעדפתי קוקטייל יאמס שכולל אוזו 7 קרנברי ( חמוציות) לימונענע וקרח גרוס,

יאמס

אחרי שגם חברי לשולחן לגמו קוקטיילים מעוצבים מעוררי תאבון ומשפרי מצב רוח החל הטריפ הקולינרי:

סלט נודלס שעועית אצות ווקאמה , פטריות שיאטקה , מלפפונים,ג׳נג׳ר רוטב ויניגרט שומשום וטאמגו סוג של חביתה יפנית פריכה מושקעת שעשויה עם מרכיבים כמו סויה מירין וסוכר , הסלט היה מחובר ומוצלח (31 שקלים)

כיסוני הגיוזה במילוי ירקות שנעשות בשילוב אידוי וצליה ברוטב פיקנטי היו רכות וטעימות (32 שקלים)

סטימי סלט חסה , טאמגו, אבוקדו ומלפפון יחד עם נתחים של סלמון ומוסר ים לא מבושלים ברוטב פיקנטי היה מרגיע ומעורר להמשך הדרך.

רכות וטעימות

בימים אחרים מרק ראמן שמורכב מעוף,כרישה,ג׳נג׳ר,אטריות ביצים,נבטים,בצל ירוק,וביצה רכה יכל להיות מנה משביעה ומספקת הפעם רק טעמתי מהמנה המחממת המחבקת והביתית והבנתי שככה בדיוק אני רוצה את המרק שלי( 45 שקלים)

מהממת ומנחמת

הגיע זמן הסשימי מעטפת האורז קלטה באהבה טרטר טונה וטרטר מוסר, אהבתי את הטריות ההבדל בטעמי הדגים והמירקם העדין (48 שקלים 4 מנות)

טאטקי טונה צרובה ועסיסית (נא מבפנים) עם תערובת טוגרשי(תבלינים) ורוטב פונזו חמצמץ היה בול בשביל להזמין עוד קוקטייל והפעם ביקשתי אותו יותר חזק...

יאמס.

טונה צרובה

הגיע זמן הסושי,רינבאו רול:

סלמון ואבוקדו( 47 שקלים)

ספיישל סקין ( מטוגן) עם כל טוב שכולל דג סלמון, או מוסר ים, בתוספות של מיונז , מלפפון ירוק, אבוקדו ורוטב טריאקי.

אהבתי גם את השימוש בכוסברה עירית צ׳ילי ולימון בנתחי המוסר ים עטוף באבוקדו.

מחדש ומרתק

הבטיחו לנו הפתעה וקיבלנו מבחן אומץ קולינרי שהגיעה בדמות הגונקאן איקרה שזה בסיס אצה ממולא בביצי סלמון וממעל חלבון ביצת שלו לא מבושל,אמרו לי לקחת הכל בפעם אחת אמרתי על החיים ועל המוות , הר הגעש התנפץ לי בפה החלמון התפוצץ ונזל לפנים, הטעמים חזקים עשו את שלהם הרגשתי כמו אחרי רכבת הרים.(18 שקלים)

הקינוחים כללו סושי מתוק חביב במילוי מחית פירות.

מתוק

לידיעה:

הסושיה כשרה, בעלי המקום הם שי אטיאס מבעלי סושי באזל לשעבר בת״א, עדי מלמד בעל נסיון בתחום האוכל האסייתי ואחראי על המנות ונאור מלכה אחראי על בר הלילה והכנת הקוקטיילים.

החל מחצות המקום פועל כבר לילה עם תפריט מתחלף, קוקטיילים ומוזיקה.

לשיפור:

בירות אסייתיות

לשימור:

כוסברה בסושי

לסיכום:

מנות יפות, דגים טריים, אוכל רחוב במיטבו במסעדה.

כל ממזר מלך

כבר כמה עשורים מלון המלך שלמה באילת מספק חווית חופשה מענגת,

לחורף האילתי קסם משלו,

ממרפסת הטרקלין בקומה ה 12 ומסוויטת המלך החיים נראים יפים.

ממרפסת החדר

הבחירה בחופשה במלון המלך שלמה הדליקה לי את חיישני הנוסטלגיה זיכרונות מלפני כמה עשורים עת המלך ( ככה קראנו לו)

היה המלון המוביל בעיר אהבנו את החדרים הנוחים, הבריכה המפנקת והשרות המצוין,

את זמן ההמתנה לחדר העברתי בסיור בין מתקני המלון ,והופתעתי מהעובדה שלמרות שהכל נשאר ללא שינוי, התחזוקה של המלון ברמה גבוהה כאילו לא חלף הזמן מאז היו לי תלתלים שחורים ולא שיער גלי וכסוף.

סוויטת המלך:

שודרגתי לסוויטה נוחה עם שני חדרים מרפסת יפה וג׳קוזי ( לא השתמשתי) המיטה נוחה שש כריות שונות , שרות חדרים פעמיים ביום וסבונים איכותיים באמבטיה, משיחות עם חברים שהתארחו בחדרים רגילים הבנתי שגם הם מרוצים מרמת הניקיון והשרות בחדרים. ההמלצה שלי: זה הזמן שיש מבצעים טובים לשדרג את החופשה לסוויטה או חדר בקומות 10/12 שמקנה מבחר הטבות משמעותיות.

טרקלין המלך:

הטרקלין בקומה 12 שמיועד לאורחי הקומות העליונות ניתן לרכישה בתוספת תשלום גם לאחרים(בהתאם לתפוסה) הוא מספק מגוון שירותים כמו צ׳ק אין הזמנת מסעדות וכדומה אבל העיקר הוא בעבודה שהאווירה במקום נעימה , הנוף מהמרפסת נהדר והמזנון המתחלף החופשי כולל מגוון ארוחות קטנות , גבינות ,קישים , דגים מעושנים, לחמים , בירות קרות שמוגשות עם כוסות מהמקפיא , שתיה קלה וחמה בקיצור כיף חיים.

( פתוח בשעות 10.00:22.00)

החיים נראים יפים מהטרקלין

קפה רויאל/ מסעדת אנג׳לינה:

קפה רויאל בקומת הקרקע מול הים מספק ארוחת בוקר שקטה יותר מחדר האוכל הרגיל, הנוף מול המרינה והסירות יפה ומרגיע, יש שרות של קפה וחביתות עד לשולחן,המקום מיועד לדיירי קומות המלך או בתוספת 25 שקלים גם לאחרים.

בלילה קפה רויאל הופך לאנג׳לינה מסעדה איטלקית.

קולינריה:

השרות בחדר האוכל מקצועי האווירה נעימה והמזון מגוון אהבתי שמלבד הבשרים והתוספות הרגילות אפשר לארגן טעימות של דברים מיוחדים.

בארוחת הבוקר מלבד מגוון הסלטים, דגים מעושנים וגבינות נקשרתי במיוחד לעוגת הגבינה האפויה, שלא נופלת מאלו שמוגשות בבתי קפה נבחרים.

לא נופל מבתי קפה נבחרים

בארוחת ערב ,בנוסף מהתפריט השגרתי נגעו בי מנות של מרק קובה מרגש ,ממולאים , דניס יפיוף בתנור ושיפודי עוף עסיסיים,

גם נושא המאפים והקינוחים מלבב.

יפיוף

חדר כושר:

חדר הכושר עונה על הצרכים שמדובר בחופשה : נקי ומסודר,הליכונים , בקבוקי מים , מגבות נקיות, תפוחי עץ.

הכניסה חופשית 24 שעות בעזרת הכרטיס מגנטי של החדר

אחרי חדר הכושר אהבתי להיכנס לספא הנקי המסודר ג׳קוזי, סאונה, חאמם טורקי, מי צריך יותר?

(המחיר לכניסה לספא 30 שקלים לכל היום לקומות המלך הכניסה חופשית)

לידיעה:

עונת המבצעים , מזג האוויר באילת בחורף מקסים, מומלץ לחופשה זוגית.

לשיפור:

מתקני חימום המזון במסעדת המלון

מצב השירותים:

השירותים והאזורים המשותפים ברמת תחזוקה טובה מאוד

לסיכום:

מלך

שירותים של מלך

מאפה ליאון / עולה ציון 17 יפו

היידה בי היידה בו היידה בורקס ליאון ביפו

כבר 70 שנה מכינים במאפה ליאון ביפו את אותו בצק פילו, ממתכון אותו ירשו מסבתא ג׳ולי ז״ל.
המאפה במילוי גבינה בולגרית ותרד החזיר אותי לחופשה קסומה במיקונוס, האיריין והסוטלאץ השלימו ארוחה נוסטלגית וטעימה.

הביקור במאפה ליאון החזיר אותי לחופשה קסומה באי היווני מיקונוס, בכל בוקר הייתי נכנס לאיזה מאפיה פשוטה ללא הוד והדר ואפילו שלט קטן לרפואה, אבל עם שולחנות גדולים ועליהם מונחים מגשים מלאים במאפים עשויים מבצק פילו מפוצצים בגבינת פטה עיזים מלוחה ,תרד ותפוח אדמה. רק מהריח היה אפשר להתעלף מהנאה,הייתי לוקח את המאפה החם עטוף בניר חום פשוט מתקדם כמה מטרים אל קצה הסמטה יושב מול הים ומתענג על כל נגיעה ונגיעה של בורקס יווני נהדר.

כבר 70 שנה מכינים במאפה ליאון ביפו בצק פילו, בעובי אפס שמהווה את הבסיס למבחר מאפים מלוחים ומתוקים שהם מכינים במאפיה המשפחתית, אלי כהן שיחד עם אחיו אבי מנהלים את העסק, אוהב להיזכר איך בשנת 1948 סבתו ג׳ולי עולה חדשה מבולגריה, שהתגוררה יחד עם משפחתה מול מגרש מכבי יפו, הייתה מותחת בצק פילו סביב כל רהיט אפשרי בבית ומוכרת לשכנים בשכונה כדי שיכינו את הקון וובוס לשבת.

נמתח על כל הבית

הבן ליאון ז״ל העביר את הפעילות לחנות בעולי ציון (בדרך לשוק הפשפשים).

הסוד של המאפים במקום הוא העובדה שבצק הפילו הקריספי והנטול מרגרינה הוא רק המעטפת לעושר של מליות מפוצצות בטעמים

עושר כזה בבצק כל כך דק לא רואים כל יום:

שילובים של בולגרית ותרד שיחד עם ביצה חומה ומשקה איריין עוקצני 

(יוגורט דליל ומתובל) עושים את היום הרבה יותר שמח.

עושים את היום שמח

  חברי לשולחן שטעמו מהמילוי פארסה ובולגרית הוציאו קולות שמתאימים לזמן ומקום אחר... והיו גם מאפים של חצילים קלויים בטעם מעושן משהו, פטריות ותפוח אדמה. כמו בשבת,לא יכולנו שלא להוסיף כוסית על ערק.

הוציאו קולות שמתאימים למקום אחר..

ופנינו למתוקים:

אצבעות פילו קרנצים עם שוקולד, חלבה, תפוח עץ תמרים או גבינה.

עוגת הקוזואנק שהיא סוג של לחם רך מלא בשוקולד עוררה פרץ נוסטלגיה אצל חברי הבולגרי יעקב(הלוחש לסירים) פרחי.

אצלי זכרונות ערב חג שבועות עורר דווקא הסוטלאץ (אורז מתוק עם חלב)

מעורר לי זכרונות

לידיעה:

יש גם מפעל מודרני שמספק סחורה בראשון לציון, המקום ביפו פתוח בין השעות 6.00:18.00

סגור בשבת.

אפשר לקנות במקום גם בצק ומאפים להכנה בבית.

לשימור:

התלהבות ושימור הטעמים בחלוף השנים

לשיפור:

גם בשעות הלילה בורקס חם וביצה יתקבל בברכה...

לסיכום:

זוהי יפו

מכמורת מסעדת דגים / רחוב תות 7 שוק מחנה יהודה

                מזל שיש דגים

מסעדת הדגים בשוק מחנה יהודה, שנקראת על שם המושב עם הבריכות דגים בעמק חפר, מגישה עסקית טובה  ומשתלמת במיוחד, מהברמונדי העסיסי אפילו לא נשאר שריד בצלחת... 

בדרך כלל האוויר הירושלמי וריחות השוק מגרים אותי לאיזה חומוס או מרק שעועית אצל רחמו, אין גם על הקובה ועלי הגפן של שמולה, שלא נדבר על מנת מעורב ירושלמי בפיתה ומלפפון חמוץ, 

הפעם החלטתי לשנות ממנהגי ובחרתי דווקא ״במכמורת״ מסעדת דגים שממוקמת בלב השוק ומגישה עיסקית משתלמת בכל שעות היום(75 שקלים).

מכמורת 

מתוך מבחר תפריט הדגים בחרתי את הברמונדי, דג אוסטרלי פחות מוכר שמגדלים גם בבריכות מים מלוחים בישראל. המלצר הזהיר אותי שהברמונדי הוא בתוספת עשרה שקלים החלטתי שזה בטל בשישים לעומת הרצון לאכול ולרוץ לספר לחברה...

כהרף עין הגיעו לשולחן מבחר סלטים: טחינה בוהקת סמיכה וטובה, גזר חמוץ קרנצ׳י, בטטה מתקתקה מרתקת וצנוברים ,מלפפון בשמיר לימון ושמן זית,חצילים מטוגנים עם בצל(מעדן) ולחם מחמצת חם.

תמיד טוב להתחיל עם לחם חם וסלטים טריים

כל הדגים במקום נעשים על הגריל ואת האוסטרלי שלי קיבלתי בצורת ספר פתוח חרוך מעט מבחוץ ולבנבן מבפנים, אחרי טעימה זו כבר הייתה התלהבות עם פונטציאל לקשר ממכר שלא על בסיס מזדמן,אפילו את עור הדג הקריספי שהיה ספוג בטעמים טובים מצצתי בהנאה. התוכן היה רך עסיסי ובתוספת רוטב שמן זית לימון ושום הודתי לאל על שהעניק לי את כל הטוב הזה, כמה פשוט ככה טעים.

כמה פשוט ככה טעים

התוספות היו: שעועית ירוקה קרנצית, בטטה ותפוח אדמה עשויים גם הם על הגריל בתוספת מלח פלפל גרוס,מי צריך יותר...

מי צריך יותר?

לא יכולתי לוותר גם על כוס בירה סטלה בלונדינית שזופה,

את הקינוח לדר מישמיש מגולגל וסוכריות במבליק העדפתי כבר לקחת מאחד הדוכנים בשוק.

לחייכם

לידיעה: 

השולחנות בחוץ משותפים גם לדוכן הפישנציפס המצליח ליד, והדגים הטריים מגיעים מהחנות ממול. 

לשימור:

מידת העשיה המושלמת של הדג בגריל

לשיפור:

לא מוצדקת תוספת של עשרה שקלים לברמונדי

מצב השירותים:

 סביר( קומה שניה)

לסיכום:

פשטות וטריות זה שם המשחק.

התרנגול הכחול :ניסים אלוני 10  (קניון G) ת״א/מסעדת שף/שאול בן אדרת

           תרנגול כפרות

ממסעדת שף מוכרת באכסניה מפונפנת ציפיתי ליותר...

את השף שאול בן אדרת אני מכיר מצויין מהטלוויזיה,הוא נראה לי בן אדם מקסים, נהנתן ושף מוכשר.מסעדת התרנגול הכחול שבבעלותו, מוכרת ואף זוכה לאזכורים רבים במדורי הרכילות. המיקום במתחם G היוקרתי רק מוסיף כמובן לסקרנות. בשבת בצהריים הגעתי לשם  כדי להוסיף בסטייל את מנת החלבונים הדרושה לי אחרי עבודה בחדר הכושר. האווירה במסעדה הייתה נעימה,בחרתי לשבת על הבר,הנוח והברמן החברותי נתגלה כמבין עניין,במיוחד שהמליץ לי לעיצוב האישיות על יין הבית גארסיה קאריון דו לו׳ציאנו,סוג של קברנה סובניון פירותי,עדין ולא יקר.הלכתי עם הברמן גם בעניין מנת הפתיחה ולמרות החום הכבד(בחוץ)העדפתי מרק קרם חצילים, ירקות שורש, אגוזים,כמהין ואורגנו יבש.מה אגיד לכם? זיקוקים.

זיקוקים

מרק סמיך מחובר,בטעם מעושן עדין עם כיסון טורטליני גבינה ואגוזים, ושגם זה לא הספיק מצאתי את עצמי דוחף בצלחת המרק חתיכות חלה חמה שהגיעה עם צלוחית זיתי קלמטה ושמן זית. לעיקרית בחרתי בסטייק סינטה (מדיום) מצופה בגרעיני חמנייה, עם הבטחות של תבשיל מנגולד,שום קונפי,פירה ואיך אפשר בלי סמל הסטטוס: שמן כמהין. בפועל, המנה הייתה כאוס של חוסר תקשורת בין המרכיבים , גרעיני החמנייה היו תפלים ,הפירה אנמי ולמרות שנתח הסינטה היה משובח בפני עצמו המנה אכזבה. 

חוסר תקשורת בין המרכיבים

אחראי המשמרת הציע לשנות את הרטבים ולהוריד את הציפוי, ביקשתי בכל זאת משהו אחר,וסיכמנו על מנת ספיישל שלא בתפריט: נתח קצבים, ברוטב פלפלת שום ודבש על מצע של פירה. בתוספת עצם מח שמונחת בצד. הפעם המנה הייתה מחוברת, הפירה לח מהרטבים, הנתח היה ספוג בטעמים טובים, רק מתסכל שהבשר בעל הפוטנציאל המזמין היה קשה ללעיסה,העצם בצד הייתה מוצלחת כקישוט ולא יותר...

הפעם טעמים טובים ובשר מאכזב

לסיום הברמן הציע אספרסו והוסיף גם כדורי קרם גבינה נהדרים על חשבון הבית.

כדורים נהדרים

לידיעה:

בשישי שבת יש דיל שכולל: מנה ראשונה, עיקרית ושתיה ב 133 שקלים. 
בקבוק יין ספרדי עולה 99 שקלים, אפשר להזמין גם מהתפריט  העיסקי הרגילבנוסף לקינוח קיבלתי גם הנחה של 25 אחוז כפיצוי.

לשימור: 

אווירה ושירות

לשיפור:

סגנון זה טוב אבל צריך גם תכל'ס

מצב השירותים:

סביר

לסיכום:

מסעדה של שף ולא מסעדת שף

השירותים

זויה גריל בר/ תחנת דלק השחר/ מקס נורדאו 20נתניה /כביש החוף לכיוון דרום

           על כביש החוף

האוכל ב"זויה גריל בר" החזיר אותי לשנות הפריחה של השיפודיות בכרם התימנים ובשכונת התקווה, החומוס והבשר היו מצוינים.
איך שם רוסי מתקשר למסעדה מזרחית ?

קודם היה אפשר לאכול שיפודים טובים אצל מגנדה צארום והלב הרחב בכרם התימנים,

יוסקה מדינה ז״ל, הוציא את זה מהשכונה, שפתח את שיפודי מדינה בחולון.

בהמשך החל תור הזהב של השיפודיות בשכונת התקווה,לילות של פקקים ברחוב האצ"ל, המשיכו לחגיגת בשרים על גריל פחמים. 

הכל כולל עגבניות ובצל על האש,מבחר סלטים ופיתות חמות הישר מהמאפייה הצמודה למסעדה.

חידוש בתפריט היה שיפודי הפרגית, שהכוונה הייתה לא לעופון קטן, אלה לירך עם או בלי הפולקע.

אי אפשר גם שלא להזכיר את יהודה אווזי ז״ל ספר במקצועו וכוכב נהגי החרקות של שישי בלילה בשכונה, שפתח אווזי את המסעדה הוא הכניס לתפריט שיפודי כבד אווז,שהיו להיט היסטרי ומבוקש,היח״צ כלל תמונות של סועדים מפורסמים תלויים על הקירות.

הרגשת הדז׳ה וו עלתה ובאה עת שביקרנו "בזויה גריל בר", המקום החדש שנפתח על כביש החוף. את הבוקר רואים מהלילה אמרו חכמים וכבר שנכנסנו למקום הנוח קיבלנו את התחושה שממנגל הפחמים המסורתי יצאו רק דברים טובים.

יאללה סלטים:

חציל פיקנטי, כרוב לבן וכרוב אדום, גזר, סלק, טבולה , עגבניות בטחינה ופלפל ירוק, דלעת, עדשים ואפילו סלט גרגיר חמוץ וממכר,

העניין המהותי שהסלטים לא נעשו באופן סידרתי אלה יחודיים ובתיבול מתאים ,אהבנו את הטריות של חומרי הגלם.

למנת החומוס הסמיך שמלווה בטחינה  ראויה התייחסות מכבדת ומפרגנת במיוחד ...

ובנוסף פיתות בשרניות חמות חיבקו את הסלטים באהבה.

ראוי להתייחסות מפרגנת...

חומרי גלם טריים ותיבול מתאים

בדרך כלל אני לא אוהב מיקס גריל,מהסיבה שקשה להביא לכלל שלמות כמה נתחים שונים, רק הפעם פנינו לאורגיה שלא

אכזבה. שיפודי וסטייק פרגית עסיסיים ורכים ,צלעות טלה ושיפודי כבש עשירים בטעמים טובים, קציצות קבב עמוסות ירק ושקדי עגל שהם מעדן למביני עניין. ובשביל לדאוג שאף אחד לא יצא רעב קיבלנו גם צ׳פס, ומג׳דרה עסיסית ( אורז אחד אחד)

אפשר לעשות את זה נכון

שטפנו היטב בבירה גולדסטאר קפואה ישר מהבקבוק.

ופנינו לקינוח מלבי חלבי בינוני.

טעון שיפור

לידיעה: 

חומוס טחינה: 26 שקלים

מיקס גריל: 122 שקלים

מבחר סלטי הבית: 25 שקלים

בקבוק גולדסטאר :19 שקלים

זויה שאלתי?

״גברים אוהבים בשר ורוסיות״ ענו לי

נו טוף...

לשיפור: 

קינוחים

לשימור:

שרות , בשרים טובים סלטים  טריים ולקוחות מרוצים

מצב השירותים:

מופרדים ונקיים, יש גם  שרותי נכים.

לסיכום:

סוף סוף משהו טוב על כביש החוף.

עוברים בהצלחה את מבחן השירותים

מסעדת קמפניה ברשבסקי 8 ראשון לציון /בשרית כשרה למהדרין

   אינטגרציה בקמפניה

במסעדה הבשרית החדשה בראשון לציון תפריט בשרים ראוי, תבשלי קדרה מרגשים ,קינוחי פרווה טובים ושולחן דגיטלי אחד עליו מוקרנים סרטוני מפינג משעשעים.

כשר למהדרין

הוזמנתי לערב בלוגרים, במסעדת קמפניה הבשרית החדשה ( אחות לסורנטו החלבית) ומצאתי את עצמי תרנגול יחיד בלול תרנגולות. למזלי הבעלים הצעיר איציק קדוש, גרם לאיזון דמוגרפי יחסי ואחרי כוסית וויסקי בלק לייבל חביבה הייתי כבר במצב רוח מתאים לארוחה.

למרות שאירחו אותנו בחדר פרטי בקומה הראשונה, אי אפשר היה להתעלם מהעובדה שבקומת הקרקע המסעדה הייתה מלאה בסועדים תוך נציגות מרשימה של סועדים חובשי כיפות.

נציגות מרשימה של חובשי הכיפות

מגמת הארוחה הייתה הפעם לדלג על תפריט הדגים והבשרים על האש לטובת מנות יותר  משפחתיות של תבשילי קדירה.

הפתיחה כללה: לחם פרנה חם וקריספי בליווי מטבלים ,סלט ירקות רענן (חסה, עגבניות שרי , בצל ירוק וסגול, פטריות ופיצוחים)

חציל באלדי על האש, מחוזר בלימון, שום, טחינה ורוטב פלפלים מרוקאי ( צ׳רמלה) מנה פשוטה וטובה.

סיגרים ממולאים בכבד קצוץ, לא מתובל ששאף שרוטב הסלסה והירקות יאזנו אותו, מה שבפועל לא כל כך הצליח.

שאפו ליותר

בנוסף, נעמו לי מאוד פטריות שמפניון ממולאות בבשר בקר וצנוברים,בציפוי קריספי.

נעמו מאד,פטריות קריספיות

אבל כל זה היה רק היומן לתבשילי הקדרה המסוקסים והממכרים.

מה תגידו על תבשיל בשר אסאדו, בציר בקר עם ירקות שורש ואורז?  וזה עוד לא כלום ליד קדרת הבית, קוסקוס ביתי ועליו בשר ראש וריאות, על מצע של גרגירי חומוס בתיבול מושלם.

 מהבשר העסיסי והרך לא יכולתי להיפרד, תבשיל הריאות שכמעט נכחד, לקח אותי לפחות 30 שנה לאחור לארוחת צהריים בבית אמא מזל היקרה שלי.

זרק אותי כמעט 30 שנה לאחור..

החשש של רבים מהקינוחים במסעדות כשרות מובן, אך לא הפעם,

המלבי היה בטעם שמנת אמיתית עם מי ורדים בוטנים גרוסים וקוקוס,

גם הגלקסיה, כדור שוקולד קריספי ממולא במוס אנגלז רך מונח על קראמבל שוקולד, היה מצוין וללא טענות בכלל...

קינוח שמסיר את החשש

לידיעה:

אטרקציה שולחן דגיטלי  ( בהזמנה מראש ללא תשלום נוסף) בעלות של 150.000 אלף שקלים ועליו מוקרנים סרטוני מפינג משעשעים. כיום יש רק 5 שולחנות דומים במסעדות בעולם, ואחד מהם בדובאי,

רק 5 דומים במסעדות בעולם

מדובר בעסק משפחתי ולאיציק קדוש לקח כמעט שנתיים לשכנע את בעל מפעל השיש לשעבר לוותר על המקום.

המנה הכי מבוקשת קמפנית הבית שכוללת טעימה מהקדרות כולל סלט ולחם ( 142 שקלים).

קמפניית הבית

לשיפור:

תפריט האלכוהול

לשימור:

השף יוסי שאווט

מצב השירותים:

אווירת ג׳ונגל וצבי ים

לסיכום:

גם דתיים יודעים לבלות,

וגם אוכל כשר יכול להיות טוב

תמיד טוב קצת ג'ונגל בשירותים