מסעדה מזרחית/ 206 בשרים/ משה סנה 54 תל-אביב

פספוסים-206

לא הכל ורוד במקום הכי צהוב בת"א, הביקור במסעדת 206 הוותיקה לא עמד בציפיות , זה הזכיר לי קצת את מכבי ת"א כדורסל...

למרות שבתפריט מופיעים 6 סוגים של תוספות, המלצר שלל מאיתנו את זכות הבחירה.

ואם לא אוהבים שעועית?

מילה במילה מתוך תפריט המסעדה:

״אנחנו גאים להיות חלק מתרבות והקולינריה הישראלית, ולהמשיך להגיש את המנות המפורסמות והאיכותיות שלנו לצד תוספות מרעננות לתפריט המוכר והאהוב, תהנו״

התפריט המחירים והמוניטין מאז שנת 1983, עוררו בנו ציפיות לחוויה קולינרית, זה שמדובר באכסניה של יוצאי מכבי ת"א לדורותיה והמסעדה מלאה בתמונות של כדורסלני מכבי על הקירות רק הגבירה את 

הסקרנות. מלצר ותיק ומנומנם, שנראה כמו אחד שראה כבר הכל הגיש לנו את התפריטים, לחימום ביקשנו קוקטייל ערק אשכוליות ונענע (32 שקלים), וחצי ליטר בירה היניקן מחבית (32 ש"ח), שהגיעה מעט מרוקנת וללא פפיון לבן ומגרה.

ללא פפיון לבן ומגרה

לפתיחה בחרנו את מבחר סלטי הבית (47 שקלים) 

וקיבלנו סלט חצילים, זיתים שבורים, כרובית בטחינה טובה כדורי פלאפל גדולים קריספיים ומלאים בכוסברה וסלט בורגול ירוק ורענן.

מנות פתיחה

ביקשנו תוספת של טוסטים עם זעתר ושמן זית, שהונחו בחוסר תשומת לב אחד על השני ברכות ושמנונית מוגזמת. במעבר לעיקריות שרון קיבלה  סטייק אנטריקוט בריא (130 שקלים), חתיכת בשר שהיא כולה חוויה,המצוינות המשיכה לשיח כבד עוף עסיסי ומתובל.

אנטריקוט בריא ומשובח

הפספוסים בשיח פרגית, שהגיע קר, ולאחר שחומם היה קשה ועם טעם לוואי. 
אקט מעט מזלזל בעובדה שבתפריט מופיעים 6 סוגי תוספות, המנומנם שלל מאיתנו את אפשרות הבחירה, והגיש אורז עם שעועית ותפוח אדמה ברוזמרין.

שיחים

קינוח מוס שוקולד (25 שקלים), סביר (מעט מזכיר את מה שאני מקבל בפיצוציה השכונתית).

פרוט חשבון לא קיבלנו, ואת הסכום ידענו ממרחק מה בינינו למלצר...

מוס שוקולד

לידיעה: עורו אחים עורו

לשימור: יופי של סטייק

לשיפור: בטחון עצמי מופרז

לסיכום: להחזיר עטרה ליושנה

מסעדת קלדרון/ חוף הסלע בת ים

לחיים חברים לחיים

געגועים

היו ימים "בחוף הסלע" בבתים, בשישי האחרון, אכלנו ארוחת בוקר במסעדת קלדרון המיתולוגית, והכל צף, אל תפספסו

פרלמנט של בוקר

כאן ביתי פה אני נולדתי,

במישור אשר על שפת הים,

כאן החברים אתם גדלתי,

ואין לי שום מקום אחר בעולם.

לא הרבה השתנה במסעדת קלדרון בבת ים, הילדים איציק וחנה קלדרון עדיין שם, ממשיכים את דרכם של דור המייסדים. 

הבת דודה ההורסת ענת קלדרון עדיין ממלצרת, ובאוויר ריח חזק של ערק מעורבב עם ריח הים,

בין חבורת שחקני המטקות ממול, היה גם אריק כספי, (פעם בלם גרזן בבית״ר ת״א ), בשולחן לידי חגגו קבלת שבת מוקדמת יחד עם  כדורגלן מכבי יפו לשעבר אברהם ארואטי, כשרון ענק בעבר, ונהנתן בלתי נגמר בהווה.

הזמנו, ארוחת בוקר, וקיבלנו רסיסי זיכרונות עם כוסית ערק גדושה, מגש טעימות של דגדוגה(עגבניות מרוסקות פיקנטיות), זיתים שבורים( נגמר הקלמטה?), גבינת שמיר ביתית נדירה, פטה  וריבת תותים, חביתת הירק המטוגנת בשמן העלתה בי זיכרונות של ימים חמים (תרתי משמע), בהם היינו לוקחים הפסקה קצרה ממשחק מטקות אגרסיבי, וחוטפים פיתה שלא הייתה דומה לה בכל חופי ישראל, מראש הנקרה בצפון ועד אשקלון בדרום, פיתה טרייה גדושה בחביתה ענקית מנופחת, ומסביבה גבינת שמיר סמיכה, בולגרית, דגדוגה, סלט ירקות חתוך קטן, וזיתים שבורים,

אך זו הייתה ארוחת מלאכים שהניבה בום של אנרגיה להמשך היום.

בום של אנרגיה

בחזרה לשנות השבעים:

כילד חולוני, הסצנה האמיתיית הייתה בחוף הסלע בבת ים ימים ולילות היינו מבלים שם במשחקי מטקות סוערים, שחקני כדורגל מובילים כמו שבתאי לוי, משה סיני וגילי לנדאו היו מוקד חברתי, האינטגרציה בין הצעירים מחולון לאלו מבת ים הייתה ברורה הבנים מחולון היו מחפשים בת ימיות (והבנות מחולון תל אביבים), בכל מקרה היה תמיד חם, ומי הים היו מצננים את האווירה רק לדקות ספורות בלבד.

אגב לבת ימיות היה ליין בגדי ים ייחודי וסקסי, והבנים רק במכנסי כדורגל נפוחים.

אריק כספי

דור המייסדים:

מייסדי המזנון היו האחים ניסים ורחמים(רחו) קלדרון ז״ל, בעוד ניסים היה שקט ורגוע רחו היה דמות ציורית ומיוחדת ,הם הגיעו לישראל מסלוניקי ביוון עבדו בסבלות, וכמצילים בחוף הים. בהמשך הם גם פתחו את העסק המשפחתי. רחו שהיה גם נהנתן גדול היה נכנס למטבח מכין אוכל אופייני לחופי יוון, מצעד אין סופי של דליקטיסים הכל טרי עם הרבה שמן זית, לימון טרי ופלפל חריף, כשנמאס לו היה עוזב את המטבח ,ונכנס לים, יוצא מתנגב,  מניח בקבוק של ערק על השולחן, אוקיינוס של מזאטים, ושיישרף הים.

ברקע תמיד היית מוזיקה יוונית, את הקלטת של פוליקר ושל דאלארס, לא הפסיקו להשמיע שם.

ביום טוב,היינו מגיעים לסלע בשחייה

חממה:

בחודשי החורף היו סוגרים שם פינה עם כיסאות נוח מונחים אחד על השני חומת מגן מהרוח, וככה היינו משתזפים, מסתכלים על הים, ושוכחים את העולם.

לידיעה: המקום חי ובועט חנה ואיציק קלדרון ממשיכי הדרך

לשימור: ריח של ערק מעורב עם ריח הים

לשיפור: להוסיף מלצר או שניים ענת לא יכולה לעשות הכל לבד

לסיכום: חתיכת היסטוריה

פלי מרקט רבי יוחנן 8 שוק הפשפשים ת״א

נפרדים מהשף

השף אורון  אסקיו, עוזב את "פלי מרקט", וחוזר לירושלים , מסיבת הפרידה  מהבלוגרברנז׳ה  כללה: מנות ספיישל  יצירתיות, וקוקטיילים מעוצבים.  

פרידה

מפגשי בלוגרים, הם סוג של מתנות קטנות, תודו שזה תמיד מרתק להיפגש לארוחת שף
באווירה טובה. 
הפעם הייתה זו מסיבת הפרידה מהשף הצעיר והכישרוני, אורון אסקיו,שסיים את המשמרת שלו בפלי מרקט בשוק הפשפשים. 
לפני חזרתו  לעיר הולדתו ירושלים כדי לפתוח מקום חדש  במחנה יהודה.
המפגש התחיל כרגיל בשיחה שקטה עם איזה קוקטייל מעוצב או דרינק קשוח של וויסקי  בליק לייבל (החביב עלי עוד מתקופת החתונות ), וזרם לשטף של יצירות אמנות קולינריות בהתאם למוד של הלוחש למחבתות,מהמטבח הפתוח בחלל התעשייתי, 

עלו ובאו : טרטר בקר בציר לימוני בשום , שמן זית , חזרת , צלפים , ראשד וביצי שליו, מנה עם מרכיבים לא קשורים, שהפתיעה במגוון טעמים  רכים, ומתחברים. 

בהתאם למסעדה שמתמחה באוכל אסיאתי, איטלקי וים תיכוני, הטאטקי טונה אדומה צרובה שאספה טעמים מזרעי כוסברה, רוטב ויניגרט קלאסי, אננס וגי׳נג׳ר הייתה יותר יפני מיפני.

גם הטיפול בנתח פילה נחשק של דג אינטיאס עסיסי, היה מעניין עם שום שחור מתקתק ועדין (לא משאיר ריח), וניוקי.

טרטר וביצי שלו

פילה נחשק של דג

המנות הבשריות כללו טאג׳ין אברים פנימים, יחסים בהסכמה של טחול, לבבות, כבדים, גרגירי חומוס, טחינה, עמבה , חריסה , עשבי תיבול, ועמבה.

באופן אישי חלקים פנימים אני אוהב רק על האש  ובעמבה אני לא משתמש אבל החברים דווקא נהנו,

יחסים בהסכמה

שקדי העגל הצרובים, שהגיעו עם בצלצלי שאלוט אפויים בקרם תירס דק אספרגוס ופטריות שימג׳י קטנות היו מנה יקרת ערך לאספני חוויות .

מנות הקינוח כללו מלבי מעוצב מעורב בשוקולד חלב וטורבלרון חלבה.

מוס שוקולד ופיסטוק.

טובלרון

לידיעה: השף הולך אבל האוכל נשאר

לשימור: האווירה והחינניות 

לשיפור: עזבו אתכם מעמבה

לסיכום: מקום נעים בעיצוב אורבני, מטבח  פתוח ושקשוק מחבתות

לה ביסטרו בר / הרוקמים 26 חולון( קניון עזריאלי החדש)

 ביסטרו ישראלי

הביקור, בלה ביסטרו בר, היפה בחולון הבהיר לנו, שאפשר להגיש מנות פשוטות עשויות מחומרי גלם טובים ובמחירים סבירים.

באמא שלכם רק תעשו משהו עם המוזיקה,  

ואיך נכנסות בר רפאלי, קרן פלס ורוני דלומי לתוך הכתבה?

בירה אלכסנדר מחבית

מתוך ויקיפדיה : ״ביסטרו היא מסעדה קטנה המגישה מאכלים פשוטים במחירים שווים לכל נפש״.

בלה ביסטרו בחולון, לקחו צעד קדימה את הקונספט הצרפתי, והלכו על מקום לא קטן יפה ונוח.

התפריט מגוון, לא פלצני, והמחירים סבירים.

כחובב ברים אפופי אדי אלכוהול, קקופוניה ואוכל קטן זה היה נחמד להגיע עם שרון למקום שונה, הרבה יותר שקט ונינוח, עם אפשרות לשיחה שקטה, וספירת מלאי של אירועי השבוע שחלף.

כמובן שפטור מלא כלום אי אפשר, ולשבירת הקרח עלו ובאו שתי כוסות חצי ליטר של בירה אלכסנדר ישראלית (32 שקלים) בירה בלונדינית כמו בר רפאלי, מלאה כמו קרן פלס(לפני הדיאטה), ומתוקה כמו רוני דלומי .

בהתאם לטרנד הבריאותי, הוכנס לאחרונה לתפריט סלט טבעוני ( 46 שקלים) פצצת בריאות, שכוללת עדשים שחורות מבושלות אל דנטה, בשילוב עשבי תיבול, צנון, בצל, גזר, חמוציות ובוטנים ברוטב מתקתק וחביב שחיבר בין כל המרכיבים.

פצצת בריאות

הניגודים באופי שלנו, באו לידי ביטוי גם באופן בחירת המנות העיקריות, בעוד ששרון בחרה מנה קשוחה של סטייק סינטה(89 שקלים), האומצה הייתה מנתח איכותי עשויה כנדרש וקיבלה בצדק דו רה מי של מחמאות, 

מחמאות 

אח שלכם, הסתפק בפילה בורי עדין ופרגמטי, הפילה שקיבל מכת חום בתנור היה נהדר במיוחד שעשבי התיבול והרוטב הלימוני המבריק היו רק שחקני משנה בהצגה.

המנות הוגשו עם אורז צהוב שעבר בישול יתר וסלט ירקות טרי.

פילה בורי עדין

בין לבין קיבלנו גם את לחמי הבית שמומלץ לשדרג מהלחמניות הלא מלהיבות, הרטבים: קרם חצילים, טחינה, פסטו, ושמן זית ראויים ליותר...

רגע לפני ירידת המסך, ולשחרור אנדורפינים וסרטונין לשיפור הרוגע, ומצב הרוח בחרנו בקינוח חברתי משותף מפוצץ בשוקולד, עוגת טופי (34 שקלים) עשויה מבצק אלפחורס וטופי.

מפוצץ בשוקולד

לידיעה: יש עסקיות משתלמות, וביום יפה אפשר לשבת גם בחוץ.

לשימור: נוח טעים ולא פלצני

לשיפור: פלייליסט יותר מושקע 

לסיכום: ביסטרו ישראלי