קיושי סושי בר כשר / Kiyosi sushi Bar/ מתחם הקניות גבעת ברנר

סופר פוד

השילוב של אוכל אסייתי בטאץ אישי, מיקסולוג שמכין קוקטיילים שמחים ושימוש בחומרי גלם איכותיים עושה את הביקור בסושיה החדשה בכניסה לקיבוץ גבעת ברנר לנעימה במיוחד.סוג של מבחן אומץ קולינרי: בסיס אצה ממולא בביצי סלמון ומכוסה בחלמון שלו לא מבושל

האמת שלרגל קרושה, גפילטע מתוק ומרק מכובס יצא לי להתחבר מהר יותר מסושי, המגע של דג נא אורז לח ורוטבים מלוחים הרגיש לי כמו להתקלח מבלי להתנגב.

עם הזמן התחלתי לאסוף גם חוויות קולינריות אסייתיות,הביקור בסושיה החדשה בגבעת ברנר היה משמח במיוחד גם נוכח העובדה שהציבו שם מיקסולוג לניהול הבר.

שלא כהרגלי ויתרתי הפעם על לגימת בירה או משקה נקי, והעדפתי קוקטייל יאמס שכולל אוזו 7 קרנברי ( חמוציות) לימונענע וקרח גרוס,

יאמס

אחרי שגם חברי לשולחן לגמו קוקטיילים מעוצבים מעוררי תאבון ומשפרי מצב רוח החל הטריפ הקולינרי:

סלט נודלס שעועית אצות ווקאמה , פטריות שיאטקה , מלפפונים,ג׳נג׳ר רוטב ויניגרט שומשום וטאמגו סוג של חביתה יפנית פריכה מושקעת שעשויה עם מרכיבים כמו סויה מירין וסוכר , הסלט היה מחובר ומוצלח (31 שקלים)

כיסוני הגיוזה במילוי ירקות שנעשות בשילוב אידוי וצליה ברוטב פיקנטי היו רכות וטעימות (32 שקלים)

סטימי סלט חסה , טאמגו, אבוקדו ומלפפון יחד עם נתחים של סלמון ומוסר ים לא מבושלים ברוטב פיקנטי היה מרגיע ומעורר להמשך הדרך.

רכות וטעימות

בימים אחרים מרק ראמן שמורכב מעוף,כרישה,ג׳נג׳ר,אטריות ביצים,נבטים,בצל ירוק,וביצה רכה יכל להיות מנה משביעה ומספקת הפעם רק טעמתי מהמנה המחממת המחבקת והביתית והבנתי שככה בדיוק אני רוצה את המרק שלי( 45 שקלים)

מהממת ומנחמת

הגיע זמן הסשימי מעטפת האורז קלטה באהבה טרטר טונה וטרטר מוסר, אהבתי את הטריות ההבדל בטעמי הדגים והמירקם העדין (48 שקלים 4 מנות)

טאטקי טונה צרובה ועסיסית (נא מבפנים) עם תערובת טוגרשי(תבלינים) ורוטב פונזו חמצמץ היה בול בשביל להזמין עוד קוקטייל והפעם ביקשתי אותו יותר חזק...

יאמס.

טונה צרובה

הגיע זמן הסושי,רינבאו רול:

סלמון ואבוקדו( 47 שקלים)

ספיישל סקין ( מטוגן) עם כל טוב שכולל דג סלמון, או מוסר ים, בתוספות של מיונז , מלפפון ירוק, אבוקדו ורוטב טריאקי.

אהבתי גם את השימוש בכוסברה עירית צ׳ילי ולימון בנתחי המוסר ים עטוף באבוקדו.

מחדש ומרתק

הבטיחו לנו הפתעה וקיבלנו מבחן אומץ קולינרי שהגיעה בדמות הגונקאן איקרה שזה בסיס אצה ממולא בביצי סלמון וממעל חלבון ביצת שלו לא מבושל,אמרו לי לקחת הכל בפעם אחת אמרתי על החיים ועל המוות , הר הגעש התנפץ לי בפה החלמון התפוצץ ונזל לפנים, הטעמים חזקים עשו את שלהם הרגשתי כמו אחרי רכבת הרים.(18 שקלים)

הקינוחים כללו סושי מתוק חביב במילוי מחית פירות.

מתוק

לידיעה:

הסושיה כשרה, בעלי המקום הם שי אטיאס מבעלי סושי באזל לשעבר בת״א, עדי מלמד בעל נסיון בתחום האוכל האסייתי ואחראי על המנות ונאור מלכה אחראי על בר הלילה והכנת הקוקטיילים.

החל מחצות המקום פועל כבר לילה עם תפריט מתחלף, קוקטיילים ומוזיקה.

לשיפור:

בירות אסייתיות

לשימור:

כוסברה בסושי

לסיכום:

מנות יפות, דגים טריים, אוכל רחוב במיטבו במסעדה.

כל ממזר מלך

כבר כמה עשורים מלון המלך שלמה באילת מספק חווית חופשה מענגת,

לחורף האילתי קסם משלו,

ממרפסת הטרקלין בקומה ה 12 ומסוויטת המלך החיים נראים יפים.

ממרפסת החדר

הבחירה בחופשה במלון המלך שלמה הדליקה לי את חיישני הנוסטלגיה זיכרונות מלפני כמה עשורים עת המלך ( ככה קראנו לו)

היה המלון המוביל בעיר אהבנו את החדרים הנוחים, הבריכה המפנקת והשרות המצוין,

את זמן ההמתנה לחדר העברתי בסיור בין מתקני המלון ,והופתעתי מהעובדה שלמרות שהכל נשאר ללא שינוי, התחזוקה של המלון ברמה גבוהה כאילו לא חלף הזמן מאז היו לי תלתלים שחורים ולא שיער גלי וכסוף.

סוויטת המלך:

שודרגתי לסוויטה נוחה עם שני חדרים מרפסת יפה וג׳קוזי ( לא השתמשתי) המיטה נוחה שש כריות שונות , שרות חדרים פעמיים ביום וסבונים איכותיים באמבטיה, משיחות עם חברים שהתארחו בחדרים רגילים הבנתי שגם הם מרוצים מרמת הניקיון והשרות בחדרים. ההמלצה שלי: זה הזמן שיש מבצעים טובים לשדרג את החופשה לסוויטה או חדר בקומות 10/12 שמקנה מבחר הטבות משמעותיות.

טרקלין המלך:

הטרקלין בקומה 12 שמיועד לאורחי הקומות העליונות ניתן לרכישה בתוספת תשלום גם לאחרים(בהתאם לתפוסה) הוא מספק מגוון שירותים כמו צ׳ק אין הזמנת מסעדות וכדומה אבל העיקר הוא בעבודה שהאווירה במקום נעימה , הנוף מהמרפסת נהדר והמזנון המתחלף החופשי כולל מגוון ארוחות קטנות , גבינות ,קישים , דגים מעושנים, לחמים , בירות קרות שמוגשות עם כוסות מהמקפיא , שתיה קלה וחמה בקיצור כיף חיים.

( פתוח בשעות 10.00:22.00)

החיים נראים יפים מהטרקלין

קפה רויאל/ מסעדת אנג׳לינה:

קפה רויאל בקומת הקרקע מול הים מספק ארוחת בוקר שקטה יותר מחדר האוכל הרגיל, הנוף מול המרינה והסירות יפה ומרגיע, יש שרות של קפה וחביתות עד לשולחן,המקום מיועד לדיירי קומות המלך או בתוספת 25 שקלים גם לאחרים.

בלילה קפה רויאל הופך לאנג׳לינה מסעדה איטלקית.

קולינריה:

השרות בחדר האוכל מקצועי האווירה נעימה והמזון מגוון אהבתי שמלבד הבשרים והתוספות הרגילות אפשר לארגן טעימות של דברים מיוחדים.

בארוחת הבוקר מלבד מגוון הסלטים, דגים מעושנים וגבינות נקשרתי במיוחד לעוגת הגבינה האפויה, שלא נופלת מאלו שמוגשות בבתי קפה נבחרים.

לא נופל מבתי קפה נבחרים

בארוחת ערב ,בנוסף מהתפריט השגרתי נגעו בי מנות של מרק קובה מרגש ,ממולאים , דניס יפיוף בתנור ושיפודי עוף עסיסיים,

גם נושא המאפים והקינוחים מלבב.

יפיוף

חדר כושר:

חדר הכושר עונה על הצרכים שמדובר בחופשה : נקי ומסודר,הליכונים , בקבוקי מים , מגבות נקיות, תפוחי עץ.

הכניסה חופשית 24 שעות בעזרת הכרטיס מגנטי של החדר

אחרי חדר הכושר אהבתי להיכנס לספא הנקי המסודר ג׳קוזי, סאונה, חאמם טורקי, מי צריך יותר?

(המחיר לכניסה לספא 30 שקלים לכל היום לקומות המלך הכניסה חופשית)

לידיעה:

עונת המבצעים , מזג האוויר באילת בחורף מקסים, מומלץ לחופשה זוגית.

לשיפור:

מתקני חימום המזון במסעדת המלון

מצב השירותים:

השירותים והאזורים המשותפים ברמת תחזוקה טובה מאוד

לסיכום:

מלך

שירותים של מלך

מאפה ליאון / עולה ציון 17 יפו

היידה בי היידה בו היידה בורקס ליאון ביפו

כבר 70 שנה מכינים במאפה ליאון ביפו את אותו בצק פילו, ממתכון אותו ירשו מסבתא ג׳ולי ז״ל.
המאפה במילוי גבינה בולגרית ותרד החזיר אותי לחופשה קסומה במיקונוס, האיריין והסוטלאץ השלימו ארוחה נוסטלגית וטעימה.

הביקור במאפה ליאון החזיר אותי לחופשה קסומה באי היווני מיקונוס, בכל בוקר הייתי נכנס לאיזה מאפיה פשוטה ללא הוד והדר ואפילו שלט קטן לרפואה, אבל עם שולחנות גדולים ועליהם מונחים מגשים מלאים במאפים עשויים מבצק פילו מפוצצים בגבינת פטה עיזים מלוחה ,תרד ותפוח אדמה. רק מהריח היה אפשר להתעלף מהנאה,הייתי לוקח את המאפה החם עטוף בניר חום פשוט מתקדם כמה מטרים אל קצה הסמטה יושב מול הים ומתענג על כל נגיעה ונגיעה של בורקס יווני נהדר.

כבר 70 שנה מכינים במאפה ליאון ביפו בצק פילו, בעובי אפס שמהווה את הבסיס למבחר מאפים מלוחים ומתוקים שהם מכינים במאפיה המשפחתית, אלי כהן שיחד עם אחיו אבי מנהלים את העסק, אוהב להיזכר איך בשנת 1948 סבתו ג׳ולי עולה חדשה מבולגריה, שהתגוררה יחד עם משפחתה מול מגרש מכבי יפו, הייתה מותחת בצק פילו סביב כל רהיט אפשרי בבית ומוכרת לשכנים בשכונה כדי שיכינו את הקון וובוס לשבת.

נמתח על כל הבית

הבן ליאון ז״ל העביר את הפעילות לחנות בעולי ציון (בדרך לשוק הפשפשים).

הסוד של המאפים במקום הוא העובדה שבצק הפילו הקריספי והנטול מרגרינה הוא רק המעטפת לעושר של מליות מפוצצות בטעמים

עושר כזה בבצק כל כך דק לא רואים כל יום:

שילובים של בולגרית ותרד שיחד עם ביצה חומה ומשקה איריין עוקצני 

(יוגורט דליל ומתובל) עושים את היום הרבה יותר שמח.

עושים את היום שמח

  חברי לשולחן שטעמו מהמילוי פארסה ובולגרית הוציאו קולות שמתאימים לזמן ומקום אחר... והיו גם מאפים של חצילים קלויים בטעם מעושן משהו, פטריות ותפוח אדמה. כמו בשבת,לא יכולנו שלא להוסיף כוסית על ערק.

הוציאו קולות שמתאימים למקום אחר..

ופנינו למתוקים:

אצבעות פילו קרנצים עם שוקולד, חלבה, תפוח עץ תמרים או גבינה.

עוגת הקוזואנק שהיא סוג של לחם רך מלא בשוקולד עוררה פרץ נוסטלגיה אצל חברי הבולגרי יעקב(הלוחש לסירים) פרחי.

אצלי זכרונות ערב חג שבועות עורר דווקא הסוטלאץ (אורז מתוק עם חלב)

מעורר לי זכרונות

לידיעה:

יש גם מפעל מודרני שמספק סחורה בראשון לציון, המקום ביפו פתוח בין השעות 6.00:18.00

סגור בשבת.

אפשר לקנות במקום גם בצק ומאפים להכנה בבית.

לשימור:

התלהבות ושימור הטעמים בחלוף השנים

לשיפור:

גם בשעות הלילה בורקס חם וביצה יתקבל בברכה...

לסיכום:

זוהי יפו