יום שבת, 20 בפברואר 2016

מסעדת קלדרון/ חוף הסלע בת ים

לחיים חברים לחיים
געגועים
היו ימים "בחוף הסלע" בבתים, בשישי האחרון, אכלנו ארוחת בוקר במסעדת קלדרון המיתולוגית, והכל צף, אל תפספסו

פרלמנט של בוקר


כאן ביתי פה אני נולדתי,
במישור אשר על שפת הים,
כאן החברים אתם גדלתי,
ואין לי שום מקום אחר בעולם.

לא הרבה השתנה במסעדת קלדרון בבת ים, הילדים איציק וחנה קלדרון עדיין שם, ממשיכים את דרכם של דור המייסדים. 
הבת דודה ההורסת ענת קלדרון עדיין ממלצרת, ובאוויר ריח חזק של ערק מעורבב עם ריח הים,
בין חבורת שחקני המטקות ממול, היה גם אריק כספי, (פעם בלם גרזן בבית״ר ת״א ), בשולחן לידי חגגו קבלת שבת מוקדמת יחד עם  כדורגלן מכבי יפו לשעבר אברהם ארואטי, כשרון ענק בעבר, ונהנתן בלתי נגמר בהווה.
הזמנו, ארוחת בוקר, וקיבלנו רסיסי זיכרונות עם כוסית ערק גדושה, מגש טעימות של דגדוגה(עגבניות מרוסקות פיקנטיות), זיתים שבורים( נגמר הקלמטה?), גבינת שמיר ביתית נדירה, פטה  וריבת תותים, חביתת הירק המטוגנת בשמן העלתה בי זיכרונות של ימים חמים (תרתי משמע), בהם היינו לוקחים הפסקה קצרה ממשחק מטקות אגרסיבי, וחוטפים פיתה שלא הייתה דומה לה בכל חופי ישראל, מראש הנקרה בצפון ועד אשקלון בדרום, פיתה טרייה גדושה בחביתה ענקית מנופחת, ומסביבה גבינת שמיר סמיכה, בולגרית, דגדוגה, סלט ירקות חתוך קטן, וזיתים שבורים,
אך זו הייתה ארוחת מלאכים שהניבה בום של אנרגיה להמשך היום.

בום של אנרגיה

בחזרה לשנות השבעים:
כילד חולוני, הסצנה האמיתיית הייתה בחוף הסלע בבת ים ימים ולילות היינו מבלים שם במשחקי מטקות סוערים, שחקני כדורגל מובילים כמו שבתאי לוי, משה סיני וגילי לנדאו היו מוקד חברתי, האינטגרציה בין הצעירים מחולון לאלו מבת ים הייתה ברורה הבנים מחולון היו מחפשים בת ימיות (והבנות מחולון תל אביבים), בכל מקרה היה תמיד חם, ומי הים היו מצננים את האווירה רק לדקות ספורות בלבד.
אגב לבת ימיות היה ליין בגדי ים ייחודי וסקסי, והבנים רק במכנסי כדורגל נפוחים.

אריק כספי

דור המייסדים:
מייסדי המזנון היו האחים ניסים ורחמים(רחו) קלדרון ז״ל, בעוד ניסים היה שקט ורגוע רחו היה דמות ציורית ומיוחדת ,הם הגיעו לישראל מסלוניקי ביוון עבדו בסבלות, וכמצילים בחוף הים. בהמשך הם גם פתחו את העסק המשפחתי. רחו שהיה גם נהנתן גדול היה נכנס למטבח מכין אוכל אופייני לחופי יוון, מצעד אין סופי של דליקטיסים הכל טרי עם הרבה שמן זית, לימון טרי ופלפל חריף, כשנמאס לו היה עוזב את המטבח ,ונכנס לים, יוצא מתנגב,  מניח בקבוק של ערק על השולחן, אוקיינוס של מזאטים, ושיישרף הים.
ברקע תמיד היית מוזיקה יוונית, את הקלטת של פוליקר ושל דאלארס, לא הפסיקו להשמיע שם.


ביום טוב,היינו מגיעים לסלע בשחייה


חממה:
בחודשי החורף היו סוגרים שם פינה עם כיסאות נוח מונחים אחד על השני חומת מגן מהרוח, וככה היינו משתזפים, מסתכלים על הים, ושוכחים את העולם.


לידיעה: המקום חי ובועט חנה ואיציק קלדרון ממשיכי הדרך
לשימור: ריח של ערק מעורב עם ריח הים
לשיפור: להוסיף מלצר או שניים ענת לא יכולה לעשות הכל לבד
לסיכום: חתיכת היסטוריה